ביצורית בע"מ נ' עירית קלנסווה

החלטה

1. בקשה של המבקשת, חב' ביצורית בע"מ (להלן: ביצורית) לצו מניעה זמני שאוסר על המשיבה, עיריית קלאנסווה (להלן: העירייה) לנקוט כל צעד או פעולה שיש בהם כדי להפסיק, לפגוע או להפריע להמשך ביצוע ההתקשרות בין הצדדים לאספקת שירותי גבייה ואכיפת גבייה, וזאת עד הכרעה בתביעה העיקרית לפסק דין הצהרתי, שהוגשה בד בבד עם הבקשה לצו המניעה הזמני.

2.ביצורית זכתה במכרז שפרסמה העירייה לאספקת שירותי גבייה ואכיפת גבייה, וביום 30.6.08, נחתם בין הצדדים הסכם בהתאם לתנאי המכרז (להלן: ההסכם הראשון).

תקופת ההסכם היא לשלוש שנים, עד 30.6.11, אך ניתנה בו זכות לעירייה, לאחר תקופה בת שישה חודשים, לסיים את ההסכם באופן חד צדדי, בהודעה של 30 יום מראש.

ביום 9.6.09 נכרת בין הצדדים הסכם נוסף, נספח להסכם הראשון (להלן: ההסכם השני), ובו ויתרה העירייה על זכותה על פי ההסכם הראשון, לסיים את ההתקשרות באופן חד צדדי לפני תום תקופת ההסכם, וזאת בתנאי מתלה: כי ביצורית תעמוד ביעד הגבייה כפי שנקבע בהסכם השני.

בהסכם השני נקבע כי אם ביצורית תקיים תנאי זה, תימשך ההתקשרות בין הצדדים עד תום תקופתו של ההסכם הראשון, והעירייה לא תהיה רשאית להפסיקה קודם לכן.

ביצורית טוענת כי היא עמדה ביעד הגבייה, על פי ההסכם השני, ועל כן נכנסה לתוקף התחייבותה של העירייה בהסכם זה, להמשיך בהתקשרות בין הצדדים עד 30.6.11.

3.ביום 31.1.10 שיגר היועמ"ש של העירייה אל ביצורית הודעה בדבר הפסקת ההתקשרות בין הצדדים, החל מיום 20.3.10.

תכתובת בין הצדדים בעניין זה לא הביאה להשגת הסכמה, ועל כן הגישה ביצורית, ביום 22.2.10, את התביעה העיקרית ואת הבקשה לצו המניעה הזמני שבה עסקינן.

בתביעה העיקרית תבעה ביצורית פסק דין הצהרתי כי ההסכם הראשון וההסכם השני תקפים ומחייבים, וכי הודעות היועמ"ש של העירייה בדבר הפסקת ההתקשרות הן משוללות תוקף ובטלות. בד בבד עם התביעה הוגשה הבקשה לצו מניעה זמני, כאמור בסעיף 1 לעיל.

4.בין הצדדים מחלוקת נרחבת, הן במישור העובדתי, לגבי האופן שבו קיימה ביצורית את ההסכמים הראשון והשני, והן במישור המשפטי: לעירייה מונה חשב מלווה, בהתאם לסעיף 142 ב' לפקודת העיריות [נוסח חדש], ויש מחלוקת בין הצדדים לגבי תקפותן של הודעות היועמ"ש של העירייה בדבר הפסקת ההתקשרות עם ביצורית, שלא היו על דעתו של החשב המלווה ולא נעשו על ידו; וכן - לגבי תוקפו של ההסכם השני, אשר העירייה טוענת שהוא בגדר שינוי מהותי בתנאי הסכם המסגרת של המכרז (ההסכם הראשון), שינוי שטעון אישורו של שר הפנים או של מנכ"ל משרד הפנים, ואין די בחתימה עליו על ידי החשב המלווה, אשר לו לא הואצלה הסמכות להכניס שינוי מהותי בהסכם המסגרת של המכרז.

על כן טוענת העירייה כי ההסכם השני בטל מעיקרו ונעדר כל תוקף. לפיכך, לשיטתה, היתה העירייה מוסמכת להשתמש בזכותה על פי ההסכם הראשון ולהפסיק את ההתקשרות עם ביצורית בגין הטענות שיש לעירייה בדבר הפרת ההסכם, או חלק מתנאיו, על ידי ביצורית.

על כל פנים, טוענת העירייה, ביצורית אינה יכולה להסתמך על התחייבותה של העירייה על פי ההסכם השני, בהיותו של הסכם זה בטל מעיקרו. כאמור, ביצורית חולקת על כל הטענות הללו, הן העובדתיות והן המשפטיות.

יש גם נושאים נוספים ששנויים במחלוקת בין הצדדים, כפי שפורט בהרחבה בכתבי טענותיהם.

5.בהחלטתי מיום 24.2.10 לא קיבלתי את בקשתה של ביצורית ליתן את צו המניעה הזמני שהתבקש במעמד צד אחד, הוריתי על מתן תגובת ב"כ העירייה לבקשה לסעד הזמני וקבעתי דיון בה במעמד הצדדים, ליום 9.3.10.

ביום 4.3.10 - טרם חלף המועד שנקצב להמצאת תגובתו של ב"כ העירייה לבקשה לצו המניעה הזמני - הגיש ב"כ ביצורית בקשה נוספת, למתן צו מניעה זמני באופן דחוף, וזאת מהטעם כי ביום 2.3.10 פרסמה העירייה מכרז חדש לאספקת שירותי גבייה, על מנת לממש את הפסקת ההתקשות עם ביצורית ולמסור את שירותי הגבייה לחברה אחרת, שתזכה באותו מכרז. ב"כ ביצורית טען שפרסומו של המכרז החדש נעשה, לאחר שהעירייה כבר קיבלה את בקשתה של ביצורית לצו מניעה זמני וידעה על המועד שנקבע לדיון בו במעמד הצדדים, אך פרסמה את המכרז החדש מבלי להמתין אפילו אותם ימים ספורים. ב"כ ביצורית העלה חשש פן כתוצאה מכך ייגרם נזק לצדדים שלישיים, שישקיעו בינתיים ברכישת מסמכי המכרז החדש, בסיור הקבלנים, בהגשת הצעות על פי המכרז החדש, וכד'; ובכך יש כדי לשנות את המצב הקיים ולהוסיף צדדים בעלי עניין, דבר שיסבך את ההליך דנן.

כפי שציינתי, באותו שלב טרם היתה לנגד עיני תגובתו של ב"כ העירייה לבקשת ביצורית לצו המניעה הזמני. ביום 4.3.10 נעתרתי לבקשה השנייה של ביצורית לסעד זמני ונתתי צו ארעי כבקשתה, עד מתן החלטה בבקשה לצו המניעה הזמני. הצו הארעי נכנס לתוקפו ביום 8.3.10, לאחר שביצורית הפקידה את סכום העירבון בהתאם להחלטתי מיום 4.3.10.

6.ביום 9.3.10 התקיים הדיון, במעמד הצדדים, בבקשה לצו המניעה הזמני, ובו טען ב"כ העירייה, בין היתר, כי בהיות ההסכם השני בטל מעיקרו, ולאחר שהעירייה הודיעה לביצורית על הפסקת ההתקשרות עמה, על פי ההסכם הראשון (לשיטתה של העירייה - הודעה כדין) - היתה העירייה רשאית לפרסם את המכרז השני שצויין לעיל ולהמשיך בהליכים במסגרתו.

זאת - נוסף על טענת הסף של העירייה, כי לבימ"ש זה אין סמכות עניינית להיזקק לתביעה ולבקשה לצו המניעה הזמני.

על אף ניסיונות שנעשו, לא הושגה בין הצדדים הסכמה לגבי הסדר זמני, עד מתן ההחלטה בבקשה לצו המניעה הזמני. בסיומו של הדיון ניתנה החלטה בדבר השלמת טיעונים והמצאת פסיקה ומסמכים נוספים, כפי שביקשו ב"כ הצדדים. משהוגש החומר המשלים, ניתנת ההחלטה בבקשה לצו המניעה הזמני.